
גישות שונות לטיפול זוגי
אילו גישות יש לטיפול הזוגי?
מכיוון שכל זוג הוא שונה ואין זוג שמתנהג בדיוק "לפי הספר", הקליניקה שלי אקלקטית ומתאימה עצמה אל הזוג שמגיע. יחד עם זאת יש שתי גישות מרכזיות מובילות בעולם הטיפול הזוגי כיום ועליהן אני מתבססת.
גישה מבוססת היקשרות
גישה טיפולית אשר מבוססת על תיאוריית ההיקשרות של ג’ון בולבי ומרי איינסוורת’. הגישה תראה במערכת הזוגית מערכת היקשרות בסיסית שבה בני הזוג מהווים “בסיס בטוח” זה לזה, מכך, הגישה תתמקד בזיהוי ושינוי דפוסי תקשורת הבעייתיים שנוצרים כתוצאה מפחדים וצרכים לא מסופקים של היקשרות.
תיאוריית ההיקשרות מניחה כי בני אדם נולדים עם מערכת התנהגותית מובנית השואפת לקרבה, בטחון וזמינות מצד הדמויות המשמעותיות לאורך חיינו ומכיוון שבזוגיות בוגרת, בני הזוג מתפקדים כדמויות היקשרות עיקריות זה של זה נפעל בזוגיות כפי שלמדנו שפועלים עם דמויות ההיקשרות בילדותינו.
הגישה מזהה שלושה סגנונות היקשרות עיקריים שמתפתחים בילדות ומשפיעים על יחסים בוגרים:
-
היקשרות בטוחה- אנשים שמסוגלים לבטא צרכים, שיודעים לומר בקול ברור שהם מחפשים תמיכה והם ידעו גם לספק אותה כשהצד השני זקוק לה.
-
היקשרות חרדה- אנשים שיותר נוטים לחוות עוצמת רגשות גבוהה לאיומים על הקשר ולכן גם התגובות שלהם יהיו בעוצמה רגשית גבוהה.
-
היקשרות נמנעת- אנשים שירצו זוגיות וקרבה אך בפועל נוטים להתרחק ממקומות אינטימיים בזוגיות וקירבה ריגשית גורמת להם להתנתק.
מה נעשה במהלך הטיפול?
שלב ראשון - המטרה היא להבין את דפוסי האינטראקציה הבעייתיים ולהפחית את הקונפליקט.
ננסה להבין מהו הרצף החוזר של פעולות ותגובות שמחזק את עצמו אצלכם ויוצר ניתוק והסלמה. לדוגמה: בן זוג אחד מבקר ותוקף, השני נסוג ומתנתק, מה שגורם לראשון להגביר את הביקורת, מה שמעמיק את ההתנתקות של השני.
שלב שני - שינוי דפוסי תקשורת
זהו השלב המרכזי והמורכב ביותר, שבו המטרה היא ליצור “אירועי שינוי” שישנו את איכות הקשר. ננסה לגשת לרגשות הראשוניים והפגיעויות שמתחת לתגובות ההגנתיות, ולהביע אותם בצורה שבן הזוג יכול לקבל ולהגיב אליה באמפתיה. זה כולל ריכוך של עמדות קשיחות ויצירת רגעי קרבה רגשית אותנטית.
שלב שלישי - קיבוע והרחבה
המטרה היא לחזק את השינויים החדשים, לפתח כישורי תקשורת ופתרון בעיות, ולהרחיב את הקשר החדש לתחומי חיים נוספים.
איך נעשה את זה?
הקשבה אמפתית ושיקוף, עבודה עם רגשות ראשוניים (לדוגמה, מתחת לכעס אפשר למצוא פחד מנטישה, ומתחת להתנתקות אפשר למצוא כאב מדחייה.) העצמה ועידוד הביטוי, ריענון אינטראקציות ומציאת דרכי תקשורת חדשים.
מחקרים רבים הוכיחו את יעילותה של הגישה. כ-70-73% מהזוגות מראים שיפור משמעותי, ו-90% מראים לפחות שיפור כלשהו. חשוב מכך, המחקרים מראים שהשיפורים מתקיימים לאורך זמן - מחקרי מעקב מצאו ששיפורים נשמרים גם שנתיים אחרי סיום הטיפול.
גישה מבוססת נפרדות
טיפול זוגי מבוסס אינדיבידואציה וספרציה, הגישה מבוססת על העיקרון כי יחסים בריאים ומספקים דורשים איזון עדין בין קרבה לאוטונומיה, בין התמזגות להבדלה. המושג “אינדיבידואציה” מתייחס לתהליך פסיכולוגי שבו האדם מפתח זהות עצמאית ומובחנת, יכולת לעמוד על דעותיו ועקרונותיו ולתפקד באופן עצמאי מבלי להיות תלוי יתר על המידה באישור או בתמיכה של אחרים. “ספרציה” מתייחסת ליכולת לשמור על גבולות בריאים ולהבחין בין הצרכים, הרגשות והמחשבות של עצמנו לבין אלו של בן הזוג.
רוב הזוגות נתקעים במה שהוא מכנה “התמזגות רגשית” - מצב שבו בני הזוג מאבדים את הגבולות הפסיכולוגיים ביניהם, נעשים תלויים זה בזה באופן לא בריא, ומתקשים לשמור על זהות עצמאית בתוך הקשר. זה יוצר פרדוקס: ככל שבני הזוג מנסים להתקרב יותר על ידי ויתור על האינדיבידואליות, כך הם בעצם יוצרים יותר מתח ומרחק.
המטרה היא להיות מסוגלים לשמור על קרבה רגשית מבלי לאבד את זהותם העצמאית, ולעמוד על עקרונותיהם גם כאשר בן הזוג לא מסכים או מפגין לחץ רגשי. הם יכולים להיות אמפתיים מבלי להיות “נדבקים” ברגשות של בן הזוג, ויכולים לתת אהבה ותמיכה מבלי לוותר על צרכיהם ערכיהם שלהם.
איך נעשה את זה?
עבודה על הגברת המודעות העצמית: נלמד לזהות את הדפוסים האוטומטיים, את הטריגרים הרגשיים, ואת הדרכים שבהן אנו מגיבים כאשר יש איום על האוטונומיה או על הקשר.
פיתוח עמידה עצמית: לימוד כלים לוויסות רגשי עצמי, כך שכל בן זוג יוכל להרגיע את עצמו בזמנים של לחץ מבלי להעביר את האחריות לבן הזוג. זה כולל טכניקות נשימה, מיינדפולנס, ועבודה קוגניטיבית על מחשבות קטסטרופליות.
תרגול תקשורת: לימוד לבטא צרכים, רגשות ועמדות באופן אישי ולא מאשים. במקום “אתה תמיד…” או “אתה אף פעם לא…”, להגיד “אני מרגיש…” או “אני צריך…”.
עבודה על סבילות לחרדה: נלמד לסבול חרדה בלי לפעול מיד כדי להפחית אותה. לעתים קרובות, הפעולות המיידיות שאנו נוקטים כדי להפחית חרדה (כמו מרדף אחר הבטחות, נסיגה רגשית, או תקיפה) הן שמחמירות את הבעיה לטווח הארוך.
פיתוח עמדה יציבה: נלמד להציג את עצמנו בצורה אותנטית ובוגרת, מבלי להתחנן לאישור או להגיב באופן הגנתי לביקורת. לעמוד מאחורי ההחלטות שלנו, לקחת אחריות על הטעויות, ולהיות פתוחים לביקורת מבנה מבלי להרגיש מאוימים.
למי הגישה מתאימה במיוחד?
בני זוג אשר חוו נטישה ולווים כיום חרדת נטישה כאשר יש ריחוק בקשר
בני זוג שחוששים מאובדן האוטונומיה כוללת הבנה שאפשר להיות קרוב מבלי לוותר על הזהות האישית, ושקרבה אמיתית דרושה אותנטיות, לא התמזגות.
בני זוג שמשתמשים בכעס כדרך להגן על הפגיעות שלהם או ליצור מרחק כאשר הם מרגישים מאוימים.