תקשורת זוגית בריאה

כמעט כל זוג שמגיע אליי לקליניקה אומר את אותו המשפט: "אנחנו פשוט צריכים ללמוד לתקשר טוב יותר".
אבל האמת היא שרוב הזוגות יודעים לתקשר מצוין. הם יודעים להעביר מידע, הם יודעים להתווכח, והם יודעים להסביר בדיוק מה מפריע להם.
הבעיה היא לא בתקשורת, אלא בוויסות הרגשי שקורה (או לא קורה) לפני שהמילה הראשונה יוצאת מהפה.

בואו נדבר על מה שקורה במוח שלנו ברגע של קונפליקט. האמיגדלה (מרכז ה"אזעקה" במוח) נכנסת לפעולה, ופתאום בן הזוג האהוב שלנו נראה כמו איום. במצב הזה, שום "טכניקת תקשורת" לא תעבוד, כי המוח שלנו עסוק בהישרדות.

אז איך עוברים מ"תקשורת" ל"חיבור"? הנה 3 שלבים בדרך לשם:
1. זיהוי ה"הצפה": השלב הראשון הוא בכלל לא לדבר. זה לזהות שהדופק עלה, שהנשימה שטוחה, ושכרגע שום דבר טוב לא יצא מהשיחה. זה הרגע להגיד: "אני מוצפת כרגע, בוא נדבר עוד חצי שעה". זה לא בריחה, זה ניהול עצמי.
2. הורדת הלהבות (Down-regulation): בזמן ההפסקה, המטרה היא להרגיע את מערכת העצבים. נשימות, הליכה קצרה, או פשוט שקט. אנחנו רוצים לחזור לשיחה כשהחלק ההגיוני של המוח (הקליפה הקדם-מצחית) חזר לתפקד.
3. דיבור מה"פגיעות" ולא מה"ביקורת": במקום להגיד "אתה תמיד מאחר וזה חוסר כבוד", נסו להגיד "כשאתה מאחר, אני מרגישה שאני לא מספיק חשובה והתחושה הזו כל כך קשה עבורי שהיא מוחקת את כל מה הטוב שאני יודעת עליך". זה ההבדל בין להטיח האשמה לבין להזמין את בן הזוג אל העולם הפנימי שלכם.
זוגיות בשלה היא לא זוגיות ללא ריבים, אלא זוגיות שבה יודעים איך "לנחות" מהריב בחזרה לביטחון.

מרגישים שהשיחות שלכם תמיד נגמרות באותו מבוי סתום? אולי זה הזמן להפסיק ללמוד "איך לדבר" ולהתחיל ללמוד "איך להרגיש בטוחים". אני פה כדי ללוות אתכם בתהליך הכיול הזה