10 סימנים לזוגיות עם נרקיסיסט סמוי — איך מזהים, מה מרגישים, ומה עושים כדי להגן על עצמך

מהו נרקיסיסט סמוי? בקצרה

1) אידיאליזציה מתוקה מדי — ואז דה־וליואציה. זאת אומרת שבהתחלה את או אתה  “מיוחדים”, “אף אחת לא מבינה אותי כמוך”. לאט לאט יגיעו עקיצות קטנות: “את רגישה מדי”, “אולי זה בראש שלך”. המעבר הוא לא דרמטי, אלא מצטבר.
2) גזלייטינג שקט- במקום לצעוק, הוא מפקפק: “לא אמרתי את זה”, “לא התכוונתי ככה”, “את לא זוכרת נכון”. את מוצאת את עצמך מתנצלת על דברים שברור לך שקרו, את מפקפקת בעצמך, בהיגיון שלך.
3) ביקורת עטופה בדאגה- “אני רק רוצה שיהיה לך טוב… אבל למה את מתלבשת ככה?” או “אני דואג לך, את לא בנויה לעבודה הזו”. שליטה במסווה של דאגה.
4) קור רגשי ועונשים של שתיקה- כאשר יש ניסיון להציב גבול יגיע  שקט, התרחקות, “אין לי כוח”, מבט כבוי. העונש הוא שלילה של קרבה.
5) קורבנוּת תמידית- הוא תמיד זה שנפגע, לא הובן, לא קיבל. האחריות מחליקה ממנו; את תהיי “החזקה”, “הבוגרת”, זו שמסתדרת.
6) קנאה סמויה ותחרותיות מולך- כשאת מצליחה הוא מתכווץ. במקום לשמוח, הוא יקטין או יזיז את הפוקוס אליו.
7) בלבול זהותי ושחיקת ביטחון- את פחות סומכת על עצמך, שוקלת מילים ומעשים, את פחות צוחקת, פחד מתגנב לחייך והופך לבן לוויה מבלי ששמת לב, תחושת לחץ ואינטנסיביות תמידית.
8) יחסים תלותיים- מחמיאים–מחייבים
הוא “לא יכול בלעדייך”, מבקש הצלה תמידית, ואז מאשים בנטישה כשאת מבקשת מרחב.
9) גבולות לא ברורים- זמינותך מובנת מאליה וברורה ומצד שני בקשות פשוטות שלך הופכות לדרמות.
10) שכתוב המציאות ואירועים שעוברים עריכה- “זה לא קרה ככה”, “את מפרשת לא נכון”. את מתחילה להסתיר, להתבייש, לשתוק.

​

אם זיהית 4–5 סימנים או יותר לאורך זמן — זוהי נורה אדומה שמצדיקה תשומת לב וטיפול תומך.

למה זה כל כך מבלבל?

מחזור אידיאליזציה–דה־ולואציה: התחלות קסומות, אחריהן התקררות ביקורתית. את נאחזת בזיכרון ההתחלה.
גזלייטינג: ערעור זיכרון ושיקול דעת גורם לך לחפש אשמה בעצמך.
חולשות אמיתיות שלו: הוא באמת נראה פגיע. האמפתיה שלך הופכת לכלי שמשרת את הדפוס.
תקווה: “אם רק אתאמץ נכון — יחזור הטוב”. התקווה מושכת להישאר