היכולת שלנו כבני אדם לקרוא את המחשבה של האחר, להבין על מה הוא חושב ולהרגיש למה הוא מתכוון יכולת מופלאה שעוזרת לנו לתקשר ולהבין אחת את השני על פי המחקר הניורו-ביולוגי היכולת הזו מתפתחת בגילאי 4 עד 6.
מתי זה טראומתי? כשילד או ילדה ממפים את המחשבה של האחר, נאמר את של אבא או של אמא והמיפוי הזה יוצר טראומה במוחו שלו. הטראומה נוצרת לא בגלל המעשים של האבא או של האמא אלא בגלל הפירוש שהילד או הילדה העניקו למעשים.
ובפועל? אתן דוגמא קיצונית בשביל להבהיר:
ילדה ושמה צילה לצורך העניין, והיא בת שבע ואמא שלה מנשקת את חבר של אבא שלה לנגד עיניה. צילה מבינה שהיא בלתי נראית, הרי אם אמא שלה הייתה רואה אותה היא לא הייתה עושה את זה נכון?? וכך נוצר דפוס, דפוס שילווה את צילה כנראה כל חייה.
לא ההתנהגות של האם פגעה בה אלא ההבנה של צילה עצמה, המיפוי שצילה עשתה לחשיבה של האם בעקבות ההתנהגות.
ובתכלס מה עושים עם המידע הזה?? *קודם כל מודעים *אח"כ שמים לב ליום יום שלנו
אנחנו לא יכולים להסתיר מידע מהילדים שלנו, הם קוראים אותנו טוב יותר מכל אחד בעולם.
חשוב לדבר על הכל גם אם זה מביך או מאיר אותנו באור שלילי ונזוז מעט הפנטזיה של ההורה המושלם שקיימת רק אצלנו בראש ולא בשום מקום אחר.
עדיף להיות הורים פחות טובים רגע אחד ספציפי מאשר למנוע התפתחות ומסוגלות תקינה של הילד כל החיים.
ודבר אחרון אין לנו מושג איך מוח של ילד חושב, הכל תלוי בכמות הדמיון והיצירתיות של כל ילד עדיף לתת מידע מותאם גיל מאשר שהם ישלימו לבד וזה נכון לגבי כל תחום בחיים ובכל שלב התפתחותי של הילד.
קארין זמליינסקי
0544993378
